רש"י על חולין ל״ד א:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ל״ד ע״א:ט׳ רש"י על חולין ל״ד ע״א:י״ב »

10 אָמַר לוֹ: וְהָא מַשְׁקִין נָמֵי תְּחִלָּה הָווּ, דִּתְנַן: כׇּל הַפּוֹסֵל בִּתְרוּמָה מְטַמֵּא מַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, חוּץ מִטְּבוּל יוֹם.

פירוש רש"י על חולין ל״ד א:י׳

10 וא"ל - ר"א אי ממשקה ילפינן תחלה נמי בעית למיעבדיה להאי אדם כי היכי דמשקה נעשה ראשון. ורבי יהושע לא יליף מן המשקה דהתם חומרי דמשקין הוא שעלולין לקבל טומאה אבל מן האוכל יליף:

11 חוץ מן הטבול יום - דאיקלשא טומאה מיניה ואע"ג דפסיל תרומה לא עביד משקה ראשון:

« רש"י על חולין ל״ד ע״א:ט׳ רש"י על חולין ל״ד ע״א:י״ב »